קעדאן נ' מואסי - תעשיות בטון מוכן בע"מ

החלטה

1.בפניי עתירת המבקשת, לפי תקנה 201 לתקנות סדר דין אזרחי תשמ"ד-1984, לביטול פסק דין בהיעדר הגנה, אשר ניתן כנגדה ביום 31.5.09 (להלן: "פסק הדין"). המשיב הגיש את תגובתו לבקשה, בגדרה התנגד לבקשה לביטול פסק הדין. אציין, כי הבקשה הובאה בפני לשם מתן החלטה רק ביום 14.4.2010.

2.המשיב, הוא התובע בתביעה, הגיש תביעה בגין נזקים שנגרמו לו, לטענתו, כתוצאה מאספקת בטון באיכות ירודה על ידי המבקשת ביום 4.4.08. הנזקים התבטאו בעלות הבטון, ההשקעות הנלוות ליציקה והזמנת תעודת בדיקה של מכון, אשר קבעה שאכן קיימת חריגה מהתקן "עקב חוזק ממוצע נמוך מהנדרש". כן נתבע פיצוי עקב "הפרת החוזה". משלא הוגש כתב הגנה במועד, הגיש המשיב בקשה למתן פסק דין בהיעדר הגנה ביום 14.05.09. בית המשפט בהחלטתו, דרש תצהיר מוסר ותמצית רשם החברות. המבקש צירף את תמצית רשם החברות, אולם טען, כי לא יוכל להשיג תצהיר מוסר, באשר המסירה בוצעה על ידי דואר ישראל. כאמור, הבקשה למתן פסק דין התקבלה. משכך, הוגשה הבקשה שבפניי לביטול פסק הדין.

3.המבקשת טוענת, כי מעולם לא קיבלה את כתב התביעה וכי החתימה שעל גבי אישור המסירה, אינה של המבקשת או מי מטעמה. על כן, טוענת המבקשת כי נפל פגם מהותי בפסק דין שניתן בהיעדר הגנה, עקב הפגם במסירת כתב התביעה ועל כן יש להורות על ביטולו מחמת הצדק. לגופו של עניין טוענת המבקשת כי בתעודת הבדיקה ישנה התייחסות לבטון מסוג ב-30, בעוד שהבטון שהוזמן ונשלח למשיבה הינו בטון מסוג ב-20 וכי הלחץ שהופעל בעת הבדיקה עולה על הלחץ שהבטון מסוג ב-20, אמור לעמוד בו. בנוסף, מזמין תעודת הבדיקה, אינו התובע, ולא ברורה זיקתו לתובענה. עוד טוענת היא, כי האחריות לבדיקת טיבו של הממכר, על פי חוק המכר ועל פי החוזה, רובצת על כתפי הקונה לאחר קבלתו. כן טוענת המבקשת, כי הנזקים לבטון, להם טוען המשיב, אינם באחריותה, ולא הוכח כי נוצרו עקב איכות הבטון. לבסוף טוענת היא כי נזקי המשיב לא הוכחו בחוות דעת מקצועית מטעמו.

4.המשיב טוען בתגובה, כי המסירה בוצעה על ידי דואר ישראל, שהינו גוף אובייקטיבי ומהימן, ועל כן אין צורך בתצהיר מוסר. עוד צירף המשיב אישור דואר ישראל על היות החותמת על אישור המסירה, מיופת כוחה של המבקשת לקבל דברי דואר ועל קבלת דברי הדואר בידי מיופת כח המבקשת, הגב' נרדין יאסין. משכך, טוען המשיב כי המבקשת מזלזלת בבית המשפט ומתעלמת מההליכים המתנהלים כנגדה ועל כן אין לבטל את פסק הדין כנגדה. עוד טוען המשיב כי המבקשת לא הוכיחה, כי סיכויי הגנתה טובים, וגם מסיבה זו אין לבטל את פסק הדין.

5.המבקשת, אפוא, טוענת, כי בית המשפט בנותנו פסק דינו טעה במשקבע, כי המבקשת קיבלה פסק הדין. המבקש לסתור קביעתו זו של בית המשפט, עליו הנטל להביא תשתית ראייתית לטענה, לפיה כתב התביעה לא התקבל בידיו. לאור אישור רשות דואר, שצורף לתשובה לבקשה, ולפיו נמסר כתב התביעה וצרופותיו לידי מיופת כח המבקשת, הנני קובע כי כתב התביעה אכן נמסר למבקשת.

6.במקרה כגון דא , כאשר לא נפל פגם בפסק הדין וכתב התביעה נמסר למבקשת, נתון לבית המשפט שיקול דעת רחב באשר לביטול פסק הדין (ראו: ע"א 5000/92 יהושע בן-ציון נ' אוריאל גורני ואח' פ"ד מח(1), בעמ' 835-836). לפי ההלכה הפסוקה, על מבקש ביטולו של פסק דין להוכיח שני יסודות מצטברים; האחד הוא מתן סיבה טובה למחדלו של המבקש- הנתבע שגרמה לאי הגשת כתב הגנה במועד, והאחר - הוכחת סיכויי הצלחה בתביעה אם יבוטל פסק הדין .

ראו:

גורן, "סוגיות בסדר דין אזרחי" (מהדורה עשירית, 2009) עמ' 371.

י. זוסמן , "סדר הדין האזרחי" (מהדורה שביעית, 1995) עמ' 735 עד 738.

7.אשר לשאלה הראשונה, היינו בדיקת סיבת המחדל, כאשר המבקש מצביע על סיכויי הצלחה, וככל שיתברר שלא מדובר בזלזול מופגן בבית המשפט אלא ברשלנות מסוימת מצד המבקש שהובילה למחדלו, ויש למבקש הגנה סבירה, יקבל בית המשפט את בקשת המבקש וידון במחלוקת לגופה (ראו: ע"א 32/83 ויולט אפל נ' דוד קפח, פ"ד לז (3) 431) ובמקרה שכזה יסתפק בית המשפט בפסיקת הוצאות המשיב כתוצאה ממחדלי המבקש (ראו: ע"א 64/53 כהן נ' יצחקי, פ"ד ח 395 ; רע"א 1598/00 אריה נדב נ' סלון מרכזי למכונות כביסה בבית אל על פד"י נ"ה (5) 43). יחד עם זאת, "יהיו מקרים בהם המחדל הוא כה משמעותי עד שיהא בו כדי להאפיל על התשובה לשאלה השניה" (ע"א 1782/06 משרד הבינוי והשיכון נ' סולל בונה בע"מ (טרם פורסם- ניתן ביום 6.4.08)). אם המחדל עולה כדי זלזול בהליכים המשפטיים ייטה בית המשפט שלא לדון בסיכויי הצלחת התביעה (ראו: רע"א 6379/09 פלוני נ' פלונית ( טרם פורסם- ניתן ביום 19.8.09)).

8.ההסבר לפיו לא קיבלה המבקשת את כתב התביעה נדחה על ידי, אולם נקבע בפסיקה שהמשקל הניתן לשתי השאלות מהווה מעין "מקבילית כוחות" המקיימת יחס הפוך בין השאלות, ולפיו למידת השכנוע שבית המשפט מייחס לאחת התשובות, השלכה על משקלה של השאלה האחרת (ראו ע"א 276/62 פרידמן נ' פרידמן פ"ד יז 349, 358, להלן: "עניין פרידמן", ע"א 3645/92 קלנר נ' לופוביץ ואח' פ"ד מז(4) 133 , 139 וכן רע"א 8292/00 יוספי נ' לוינסון ואח' תק-על 2001(1), 1120 , 1121). ועל כן יש לבחון את שתי השאלות לגופן ורק לאחר מכן לערוך את האיזון ביניהן.

9.באשר לשאלה השנייה, שאלת סיכויי ההצלחה, המבחן הינו מבחן של הגנה אפשרית, ולאו דוקא בטוחה. הנטל המוטל על המבקש הוא לשכנע שלכאורה יש לו הגנה אם יוכיח אותה, ואין על המבקש בשלב הבקשה לביטול פסה"ד להוכיח את הגנתו באופן מוחלט (עניין פרידמן הנ"ל; ע"א 32/83 אפל נ' קפח הנ"ל).

10. במקרה דנן, הציגה המבקשת גרסתה לגבי הנסיבות האופפות את אירוע הנזק לו טוען המשיב. כן הציגה היא טענות משפטיות, באשר לאחריותה לנזק ולאחריות המשיב לבדיקת הממכר ולבסוף הציגה השגותיה על תעודת הבדיקה וכן על היעדר חוות דעתו של מומחה לעניין הנזק מטעם המשיב. נראה, כי המבקשת הציגה וביססה הגנה אפשרית שיש בה כדי להצדיק פתיחת שערי בית המשפט בפניה למען תוכיח את הגנתה.

11.אשר על כן, ועל אף שנדחה הסברה של המבקשת באשר לסיבת מחדלה, הנני מקבל את הבקשה לביטול פסק דין ומורה על ביטולו. יחד עם זאת, לאור מחדלי המבקשת, ולאור דחיית גרסתה באשר למסירת כתבי בית הדין לידיה, תשלם זו למשיב שכ"ט עו"ד בגין ההליכים שנבעו מאי הגשת כתב הגנה, סך 750 ₪ ומע"מ בגינו.

12.אני קובע ישיבה מקדמית ליום 10.6.10 בשעה 9:00 בעלי הדין יתייצבו אישית לישיבה הנ"ל.

ניתנה היום, ג' אייר תש"ע, 18 אפריל 2010, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: